"חולמת על קרבה ופוגשת בדידות. כל הסודות שאשה צריכה לדעת".
כשקראתי את הכותרת הזו במודעת פרסומת בעיתון 'קטיפה', ידעתי שאני חייבת לראיין את האשה שמסתתרת מאחוריה. גב' קרליבך נשמעת חדורת להט למרות שימאחוריה שנים ארוכות של הרצאות ומסירת סדנאות חוצות ערים - בבית שמש, ירושלים, מודיעין עילית וביתר. אבל את התשוקה הפנימית הבוערת שלה כשהיא מדברת על שלום בית, אפשר להרגיש דרך פומית הנייד מבית שמש ועד לירושלים.
הכותרת הזו נשמעת מאד מסקרנת. למה לדעתך נשים חוות כל כך הרבה בדידות בדור שלנו?
זה לא סתם שמרגישים היום המון בדידות. שמעתי בשם הרב טאובר שבדור המשיח יהיה נסיון של שלום בית, כי בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. יהיה נסיון של אמונה, ודרך האמון בין בני הזוג, יגיעו האשה והאיש לאמון בה' ואמונה. הנאמנות בין בני הזוג תקרב לנאמנות בין ה'.
תחשפי אותנו לקצת סודות מן החדר, הסודות שכל אשה צריכה לדעת...
האיש והאשה נקראים אור וכלי, כמו שמש וירח. הירח הוא כלי לאור השמש. ככל שאשה יותר כלי - ככה בעלה יותר מאיר בה. המון תלוי בהתנהלות של האשה - כתוב: "חכמת נשים בנתה ביתה", ובשום פנים ואופן לא חכמת גבר. חכמת הנשים הזו היא תנועה בנפש שלומדים אותה במשך הזמן. איך לאפשר לבעל להביא את ההשפעה שלו, ולקבל אותה. ואנחנו לומדות את כל זה בשיעורים: הרבה על כבוד, שחרור שליטה, התנהלות של האשה, יש גם התייחסות להורים של בני הזוג. ובשיעור האחרון אנחנו מדברות גם על נושאים יותר רגישים שבין איש לאשתו. נשים מעלות שאלות, אם כי אני מרשה לשאול רק בצורה מכבדת, כמו למשל: "אני מרגישה שבעלי כך וכך…".
מה מנחה את הגישה בסדנאות שאת מעניקה לנשים?
התורה ורק התורה. כין אין דרך אחרת. כל הדרך איך לחיות חיי נישואין כתובה בתורה. יש חכמה בגויים תאמין, אבל תורה - אין בגויים, למהות הקשר בין איש לאשתו בבית היהודי, הם לא יגיעו.
השיעורים מעשיים מאד מצד אחד ויורדים לפרטי היומיום, ומצד שני מאד נוגעים בנפש. אם אני אומרת לאשה: 'צריך לעשות כך וכך', והיא אומרת: 'אבל יש לי התנגדות', אז אנחנו מדברים על ההתנגדות.
איך הגעת לעסוק בנושא של שלום בית בהיקפים כל כך גדולים?
למדתי קצת בנושאים הללו אצל רבניות מוסמכות והעמקתי בהן. אבל לא חשבתי להרצות על זה או משהו. ואז הגיעה מישהי לגור בשכונה, והיא הייתה עושה מדי פעם ערבי נשים בבית שלה. פעם אחת היא הייתה צריכה ממלאת מקום, אז היא הביאה אותי לדבר על שלום בית. ואחר כך היא אמרה לי: 'את חייייבת! לעשות את זה, זה השליחות שלך'. אחרי חצי שנה השכנה הזו כבר עברה, אבל אני כבר התחלתי להרצות.
אז מה המסר הראשוני שאת יכולה להעביר לנשים שמרגישות קצת קושי או ייאוש בנושא הזה?
כל אשה צריכה שתהיה לה ודאות בנישואין שלה. זה כמו אשה שיוצאת להליכה בשמש הקופחת, וכשהיא חוזרת הביתה היא פותחת את הברז ומגלה שאין מים. היא דופקת אצל השכנה ואומרת לה: "תקשיבי אני חוזרת מהליכה כולי צמאה אני חייבת כוס מים…", והשכנה אומרת לה: "מה, לא שמעת שיש הפסקת מים?"
- "לא… אל תגידי לי את זה. אני באתי מהליכה אני חייבת כוס מים…"
טוב, היא רצה למכולת. היא מגיעה, המוכר אומר לה: :"הי, נגמרו כל הבקבוקים, מה הגעת עכשיו…"
היא אומרת: "זה לא שייך, אני מתה מצמא… " ואז היא הולכת ומחפשת ומחפשת…
האם יעלה על הדעת שהיא תגיד: "אוקי, הפסקת מים, לשכנה אין, לחנות אין, נחכה למחר…" אין מציאות כזו. כי היא חייבת. היא הולכת למות מצמא. אז היא תחפש עד שהיא תמצא. והיא תמצא. היא יודעת, שהיא חייבת את זה. אשה חייבת שיהיה לה וודאות בנישואין שלה. הקב"ה לא חיתן אותך עם בעלך וזרק אתכם לים ואמר: "יופי, עכשיו בואו נסתכל, נראה איך הם טובעים..." ממש לא. הקב"ה הוא טוב ומיטיב, הוא רוצה שיהיה לכם את הכי טוב, והוא חיבר אותך עם בעלך. חייבת להיות לך וודאות שבנישואין האלה תהיה אהבה. כי אי אפשר בלי אהבה, צריך לחפש אותה, כי אם לא את הולכת למות. עד שתמצאי. ותאמיני בכל לב שתמצאי. כי ה' רוצה שזה יהיה. כל אשה חייבת לעשות מאמץ עד שתמצא. תלכי תחפשי איפה מדברים על זה. תתפללי לה' שיאיר לך את הדרך וישלח לך את השליחים הנכונים. ולא להתייאש, את תמצאי בסוף".
שיחתנו הסתיימה, אבל המילים הלוהטות, מונעות מתוך הרבה תשוקה פנימית, ממשיכות לבעור גם הרבה אחרי הסיום, עד שאני בטוחה שכל מי שיושבת בשיעורים יוצאת חמה ולוהטת כמו סיר מהביל מלא בכל טוב. כי אכן, אני מהרהרת בליבי, היא צודקת: האהבה היא התרופה לבדידות.