1. איך, לדעתך, בית מאורגן ומסודר משפיע על הזוגיות?
במילים אחרות, את נותנת עצות מעשיות לתפעול הבית היומיומי. האם מנסיונך את רואה גם קשר ישיר בין השקעה בבית לטיפוח הזוגיות.
בית מאורגן הוא תשתית לכל דבר שרוצים להשיג בחיים. הסדר או הארגון או הניקיון אינם ערכים בפני עצמם וכל מטרת השגתם היא לאפשר לנו לפעול בשטחי החיים החשובים - הערכיים - רוחניות, קיום מצוות, חינוך ילדים וכמובן זוגיות. בעיניי, זה כמו הצגה. נניח שאת שחקנית על הבמה. יש לך תפקיד לשחק, לבצע, לדבר ולהמחיש. אבל התפאורה שמאחורייך אינה יציבה והיא כל הזמן נופלת. את צריכה להציג, ותוך כדי כך לתמוך בתפאורה שלא תנצח על ראשך. איך תמלאי את התפקיד שלך בתנאים כאלו?
ככה בדיוק זה נראה כשבעלך מבקש לשוחח איתך במטבח ותוך כדי שהוא מדבר את חייבת לשים דברים בכיור ולהזיז מפה לשם ולאחסן במקרר... כי יש כזה בלגן שאינך מצליחה להתרכז במה שהוא אומר. בית מסודר מאפשר לכם לשוחח בנחת. להקשיב, לדבר עם קשר עין ובתשומת לב.
2. בכל ריקוד יש שני שותפים. כדי שיהיה סדר ונקיון צריך גם שיתוף פעולה מצד הבעל.
האם יש לך איזה טיפ לרתום למשימה בעל שמטבעו נוטה יותר אל הבלגן מאשר אל הסדר?
באחד הפיליטונים בעיתונות כתבה הסופרת "אל תגידי שאף אחד לא רוצה לעזור לך. אף אחד מאד רצה לעזור לך, את לא נתת לו!" חחח…. פעמים רבות נשים מתנהלות בצורה שממש מקשה על כל מי שרוצה לעזור להן - הן מאלתרות, הן מגיעות לרגע האחרון, הן משנות את דעתן, אין להן הרגלים קבועים, הן קוראות לזה שהן "מגוונות" ובאופן כללי הן בלתי מתוכננות. אי אפשר לסייע ולעזור לנשים שמנהלות את הבית בצורה כזו. אם את רוצה שבעלך יהיה שותף לסדר - את בעצמך צריכה להיות "סגורה על עצמך" באשר להרגלי הסדר שלכם. עוד משהו: אם אתם בלגניסטים, אם אין לך זמן לסדר בגלל שאת עובדת בחוץ הרבה שעות, אם אין לך כוח לסדר בגלל שאת לפני לידה, אחרי לידה, מטפלת בתינוקות ואת תשושה - התאימי את הבית ואת החפצים להתנהלות כרגע. פחות בגדים, פחות דברים, פחות בלגן. קנו פחות. יהיה קל יותר להשתלט על הכמויות כשיש קצת, ויהיה פחות בלגן. אפשר לערוך התאמות נוספות - אבל הכלל הוא זה - להתאים את הבית אל המצב שלנו ולא להיפך.
3. את מדברת הרבה על דחיינות, בתור אחד הגורמים הראשיים שמעכבים אותנו מלהגיע אל הדברים שאנחנו באמת רוצים אותם. אנחנו נוטים לדחות דברים שקשה לנו איתם. אני מאמינה שיש גם דחיינות בהקשר הזוגי - קשה לנו השקיע בזוגיות, ואז אנחנו פשוט דוחים את השיחה / המפגש / היציאה - עד לפעם הבאה שהצורך הזה מחריף, וחוזר חלילה... אולי יש לך טיפים בנושא?
דחיינות היא נטיה להשהות ביצוע של מטלות, ויש זוגות שדוחים שיחה זוגית אבל גם יש זוגות שדוחים טיפול זוגי ואפילו תהליך גירושים שהיה צריך לקרות כבר לפני שנים. אנחנו נוטים לבצע פעולות שמעניקות לנו הנאה תוך רגע, במיידיות, ולדחות משימות שהרווח שלהן יהיה בעתיד. לכן כיף יותר לקרוא ספר עם קפה ועוגה, מאשר לצאת להליכה. לכן כיף להתחפר במגזין מאשר לנהל שיחה מלב אל לב. תקשורת אמיתית דורשת מאמץ, שיחה של ניהול תקציב המשפחה דורשת אנרגיות, סבלנות, יכולת הקשבה וגם יצירתיות - ואנחנו עייפים, תמיד יש משהו דחוף לעשות, ויותר כיף לסמן וי על מטלות כמו כלים וכביסה ולא על "יצאנו להליכה" שבכלל לא היה כתוב ביומן עוד קודם.
חשוב לתכנן פעילויות זוגיות. חשוב למצוא דברים ששינינו אוהבים לעשות יחד וחשוב להקדיש לכך זמן וכוח, כמו גם כסף - כדי שיהיה לנו באמת כיף יחד.
כשיהיה כיף - לא נדחה את זה יותר!!