כאשר נישאתי בגיל 22 לא ידעתי שביום מן הימים אכנה את עצמי אישה נכנעת. באותה עת צירוף המילים לכשעצמו היה מעורר בי סלידה. ידעתי שנישואין הם דבר מסוכן מכיוון שראיתי את הורי עוברים תהליך גירושין, ובכל זאת קיוויתי שאצלי זה יצליח. נדהמתי מן העובדה שבעלי, מנחם, מסוגל לאהוב אותי כל כך וחלק ממני האמין שנוכל להצליח בנישואין, מכיון שהם נולדו מתוך טוב רב כל כך. תחילה היו נישואינו מלאי אושר, אחר כך התחלתי לראות את מגרעותיו של מנחם בבהירות רבה וניסיתי לתקן אותו. זו הייתה דרכי לעזור לו להשתפר. מנקודת מבטי אילו רק היה יותר שקוע בלימוד, יותר מתייחס בבית, ויותר מסודר ונקי הכל היה יכול להיות בסדר. וזה גם מה שאמרתי לו. הוא לא הגיב לזה טוב. ואין בכך כל פלא, שהרי בעצם ניסיתי לשלוט בו. ככל שלחצתי עליו, גברה התנגדותו ושנינו נעשינו רוגזים ומתוסכלים. גם אם כוונותי היו טובות, היה ברור שהן תבאנה אותי לגיהנום של חיי הנישואין. תוך זמן קצר התעייפתי מלנסות לנהל את חיי ואת חייו. יתר על כן, הלכתי והתרחקתי מהדמות היקרה לי כל כך. נישואינו עלו על שרטון רציני, וכל זה בתוך ארבע שנים בלבד. יום אחד, בשיחת גינה אקראית, חברה סיפרה לי שהיא החליטה לתת לבעלה ללמוד מבלי להעיר לו מילה, וכך הוקל לה מאוד. אחרת סיפרה לי שהיא מנסה לעולם לא למתוח ביקורת על בעלה, גם אם הוא בהחלט ראוי לה. החלטתי שאנסה ללכת בעקבות נשים אלו למען נישואי. רציתי נואשות להציל את הקשר בינינו. באותו זמן לא ידעתי שאני צועדת את צעדיי הראשונים לקראת הכניעה, ובכך מחזירה את השקט לנישואינו. כיום אני קוראת לעצמי אישה נכנעת. מכיוון שכאשר הפסקתי לנסות לשלוט באופן שבו מנחם עושה כל דבר ותחת זאת התחלתי לתת בו אמון בלתי מסוייג, קיבלתי בעצם את הנישואין שחלמתי עליהם תמיד. [הקטע מעובד מתוך הקדמת הספר 'לדעת להיכנע', מאת לורה דויל, מהדורה עברית בהוצאת מודן. העיקרון של הספר "לדעת להיכנע" הוא פשוט: השליטה שנשים נזקקות לה בניהול הקריירה שלהן ובגידול הילדים שלהן חייבת להישאר מחוץ לנישואין."לדעת להיכנע" הוא מדריך שימושי ושיטתי שמלמד נשים, ובעצם, בני אדם בכלל, איך לחיות ביחד, במסגרת זוגית, חיים משותפים שיש בהם הגשמה עצמית, מסירות אמיתית, חום, ואהבה.]
| |
![]() | |
חישוב התוצאות: | |
כדי לחשב את התוצאות תני לעצמך:
סכמי את שלשת הטורים ובדקי את התוצאה הסופית. (סכום כלשהו בין 20 ל100)
אם קיבלת 35 נקודות או פחות: איזו קירבה זו?
את עובדת קשה מדי ומוערכת פחות מדי. קשה לדעת זאת מכיון שכלפי חוץ נראה ששום דבר אינו קשה מדי בשבילך, אבל את עושה יותר מדי וזקוקה למנוחה. שפרי את הטיפול בעצמך ובקשי עזרה לעיתים קרובות יותר. פגיעותך תזכה לתגמול אם בעלך ירגיש שאת מכבדת אותו. הודי לבעלך על תרומתו ובכך תעלי בהקדם על המסלול הנכון להצתת הרגשות האבודים. אם קיבלת 61 נקודות ומעלה: ברכותי!!
|